פסק-דין בתיק ת"א 12834-09-09

תביעת ליקויי בנייה.

1.         התובעים רכשו מהנתבעת (להלן לעתים גם: " החברה") בית ברחוב חבצלת בבית דגן (להלן: " הנכס") בהסכם מיום 21.3.07. חזקה בנכס נמסרה בחודש אוקטובר 2007.

הנתבע 2 הוא מנהל הנתבעת.

2.         במסגרת כתב התביעה מלינים התובעים כי יש ליקויי בנייה רבים וחמורים בנכס וגורסים כי שני הנתבעים אחראים כלפיהם לליקויים אלה. התובעים צרפו לכתב התביעה חוות דעת של מומחה מטעמם ודרשו פיצוי (בסך 119,745 ש"ח) בגין עלות תיקון הליקויים על יסוד חוות-דעת זו וכן פיצוי עבור צורך בדיור חילופי (וכדומה) לתקופת התיקונים ופיצוי בגין עוגמת נפש. סיכום רכיבי התביעה הגיע לכדי 154,745 ש"ח והתובעים העמידו את התביעה "מטעמי אגרה" על סך של 100,000 ש"ח.

3.         לאחר שהוגשה חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט (ר' להלן), הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן אשר במסגרתו, בין היתר ובפרט, צמצמו את הפיצוי שנדרש בענין תיקון הליקויים לכדי 36,914 ש"ח. הסכום הכולל של התביעה לאחר תיקונה הועמד על 71,914 ש"ח.

4.         הנתבעים דוחים את טענות התובעים מכל וכל. בין השאר מעלים הנתבעים טענות של אי מיצוי זכות התיקון ושל נסיון לעשיית עושר ולא במשפט. לשיטת הנתבעים הנכס בנוי בסטנדרט גבוה, התובעים הם היחידים בפרוייקט אשר בחרו להגיש תביעה, ויש בנכס רק ליקויים ספורים קטנים הניתנים לתיקון ללא קושי אך התובעים ממאנים לאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים.

5.         אין באמור כדי למצות את טענות הצדדים, אלא כדי להביא רקע כללי בלבד. 

6.         במסגרת ההליכים המקדמיים מונה בתיק, כמקובל בתיקים כגון דא, מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס יצחק זרניצקי (החלטה מיום 20.1.11) (להלן: " המומחה"). המומחה ביקר בנכס והגיש את חוות דעתו. לפי חוות דעת המומחה, סך העלות הכספית לתיקון הליקויים בנכס (עלות לדייר) הינה 22,350 ש"ח לפני פיקוח ומע"מ (29,754 ש"ח, כולל פיקוח ומע"מ).

7.         נסיונות להביא את התיק לידי גמר לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה, לא צלחו. הצדדים הגישו תצהירים והמצהירים נחקרו. כן נחקר עד שזומן ללא הגשת תצהיר תחילה (מר זגדון). מומחה בית המשפט ומומחי הצדדים לא זומנו ולא נחקרו.

8.         כל ההפניות להלן הן לפרוטוקולי ישיבות ההוכחות, אלא אם מצויין או משתמע אחרת.

הליקויים

כללי

9.          כידוע -  

"סכסוכים שעניינם ליקויי בניה מחייבים היכרות עמוקה עם תחום מקצועי זה. כאשר מתעוררות שאלות הדורשות מומחיות מקצועית לצורך הכרעה בסוגיות שבמחלוקת, נעזר בית המשפט במומחה הבקיא ברזי התחום המקצועי בו התבקש לחוות דעתו, כמובן לבית המשפט שיקול דעת עד כמה להסתמך על חוות דעת המומחה."

ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל (2005).

10.       בית המשפט ציין לא פעם, כי מומחה בית המשפט הוא ידו הארוכה, כי יש חשיבות רבה לעדות מומחה ממונה נייטרלי שיסייע לבית המשפט לעסוק בתחום המקצועי וכי חזקה על מומחה זה כי יעשה מלאכתו במקצועיות ובאובייקטיביות (ע"א 916/05 כדר נ' פרופסור הרישנו (2007); ע"א (מחוזי חי') 3410/06 יחיאל עוז נ' אביבה רוטר, עו"ד (2007)).

11.       הלכה היא כי משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לו נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה, אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. בית משפט לא ייטה לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי (1990); ע"א 9323/04 מיצר לפיתוח בע"מ נ' שותפות בנין 17 מתחם 5 (2006); בר"מ 5171/07 מנשה נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה חולון (2007)).

12.       במקרה שלפנינו הצדדים לא זימנו את מומחה בית המשפט לחקירה, על המשתמע מכך. למרות זאת, בשלב הסיכומים עתרו התובעים לכך שבית המשפט יסטה מחוות הדעת בסוגיות מסויימות או יוסיף על הכתוב בה. הנתבעת ביקשה כי בית המשפט יסטה מחוות הדעת ברכיב אחד.

13.       טענות הצדדים תבחנה לגופן, לפי שבית המשפט הוא המכריע בסופו של דבר על פי מכלול הראיות שבפניו, לרבות מסקנות המומחה מטעמו, והוא רשאי לקבל או לדחות מסקנתו של המומחה או לבור חלקים מחוות דעתו (רע"א 2565/07 טלנית תעשיות סחר נדל " ן ופיננסים בע " מ נ' נציגות הבית המשותף ברח ' לוי אשכול (25.3.07); ע"א 974/91 עמיד חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה זמורה, פ"ד נ(5) 104 (1997); ע"א 2160/90 רז נ' לאץ, פ"ד מז(5) 170 (1993)).